שאלות ותשובות בנושא זוגיות ומשפחה

שאלה
בתיה שלום, בעלי ואני נמצאים במשבר רציני. אני מעונינת לקבל ייעוץ כדי לבדוק "לאן פנינו מועדות". אני מגיעה ממשפחה של הורים גרושים ותמיד אמרתי לעצמי שלי זה לא יקרה. בעלי מתנגד בכל תוקף להגיע לייעוץ למרות שהוא מתנגד לפירוק המשפחה. כיצד לגרום לו להגיע לטיפול זוגי?

תשובה
טיפול זוגי מצריך שיתוף פעולה של שני בני הזוג, שכן ללא שיתוף פעולה יהיה קשה למטפל לסייע לזוג לבחון את בעיותיו ולטפל בהן. ההליכה לטיפול זוגי תלויה רבות באסרטיביות שלך וברצון שלך לגרום לו לרצות להגיע ולו ל"טעימה" של פעם אחת. המשך הטיפול תלוי גם במקצועיות של המטפל, בקשר ובאמון שתרכשו כבר בפגישה הראשונה. הסבירי לבעלך עד כמה חשוב לך לשמור על הלכידות והמסגרת המשפחתית, עד כמה את רוצה להימנע מלהגיע למקום בו את היית שהורייך התגרשו והעיקר, שזוג הפונה לייעוץ נישואין אינו זוג פחות מוצלח או פחות מתאים, אלא זוג הרוצה ללמוד לחיות זה עם זו, לקבל את השני, לדעת לוותר בלי להיפגע ובמיוחד לטפח ולהזין את הקשר. במהלך תהליך הייעוץ תכירו את דפוסי ההתנהגות, החוסמים אתכם בקשר ותלמדו להתמודד בדרכים מתאימות לשנות דפוסים אלו.

שאלה
בתיה, לבעלי ולי ארבעה ילדים. בתנו השלישית זקוקה לתשומת לב רבה, כל דרישה ממנה מלווה בכעסים רבים. האווירה סביבה קשה עד כדי הפעלת כוח של אביה כלפיה, שכמובן מצטער על כך. בתיה, כיצד ניתן להרגיע את האווירה בבית?

תשובה
ילדים והורים הם בעלי צרכים שונים, רצונות ורגשות משלהם. אחד מהתפקידים המרכזיים של ההורים הוא לחנך את ילדיהם, כשאלו נאבקים להפוך לבני אדם עצמאיים ומורדים כנגד הסמכות ההורית. צעקות והפעלת כוח כלפי הילדים הנן תגובות לא ראויות ולא מועילות, ועל פי רוב מזיקות. להערכתי, בתך זקוקה לתשומת לב. על בעלך להבין, בראש ובראשונה, שהפעלת כוח מלמדת בדיוק את ההפך, כיצד לצעוק, כיצד להכות וכיצד להפנות את הכעס כלפי אחרים. זוהי תשומת לב שאינה נכונה. עליכם לזכור, כי בתכם הנה ילדה אמצעית (ילדת "סנדוויץ') על כל המשתמע מכך, וקרוב לודאי שיש קשיים נוספים אתם היא מתמודדת, לכן כל עוד לא תשנו אתם את התייחסותכם אליה, היא תמשיך לזכות בתשומת הלב בדרך הזאת. עליכם להמשיך ולהציב גבולות, אך לא בדרך של איבוד שליטה ופגיעה בנורמות החברתיות המקובלות אלא בדרך של הרבה אהבה, אמפתיה, כבוד, הבנה ומתן דוגמא אישית.


שאלה
בתיה שלום, בעלי ואני החלטנו להתגרש לאחר עשר שנות נישואין. אנחנו מתלבטים האם לפנות להליך של גישור. מהי המלצתך בנושא?

תשובה
גישור הוא הליך ליישוב סכסוכים ומחלוקות מחוץ למערכת בתי המשפט. הגישור מתאים לבני זוג המעונינים לסיים את הקשר ביניהם ורוצים להיפרד בדרך מכובדת, עם מינימום פגיעה בהם ובילדיהם. התהליך מסתיים עם הסכם בין בני הזוג, המתייחס לנושאי הסדרי הראייה, המזונות והרכוש. מניסיוני כמגשרת בהנחיית המשא ומתן בין בני הזוג הם משתפים פעולה ומגיעים לפתרונות טובים ומוסכמים, העונים על האינטרסים והרצונות של הצדדים המעורבים. למשל, בהליך גישור שערכתי לאחרונה, בדרך של דיאלוג ישיר בין הבעל והאישה, הסכים הבעל לדחות את מכירת דירת המגורים בשלוש שנים, לטובת ילדיו המתבגרים ובמקום לשלם את חובותיו מהדירה שלא נמכרה, מצאו בני הזוג פתרון יצירתי, המקובל על שניהם. יתרון מרכזי בבחירת הליך של גישור נעוצה גם בניטרליות של המגשר, שאינו מייצג אף צד בנפרד ואינו בעד או נגד צד אחד, טובת שני הצדדים עומדת לנגד עיניו ובמיוחד טובת הילדים. המלצתי לכם היא למצות את הליך הגישור כמוצא ראשון לפני פנייה לבית משפט, או עו"ד או כל גוף ממסדי אחר, בפנייה להליך זה תוכלו לחסוך הרבה זמן וכסף, מכיוון שהעלויות נמוכות במידה ניכרת מעלויות של ניהול משפט ובמיוחד לחסוך עגמת נפש לכל הנוגעים בדבר.


שאלה
בתיה שלום, בני בן ה –7 אינו מרוצה באופן קבוע ממה שיש לו ונוהג להשוות לאחרים. אני שומעת ממנו שוב ושוב: "חבל שאין לנו...כמו ל...." ועוד. מה לדעתך עלינו לעשות כדי שיעריך את מה שיש לו ויפסיק להסתכל על מה שיש לאחרים?

תשובה
קנאה היא רגש אנושי. הקנאה עלולה להיות בעייתית כשהיא מפריעה לתפקוד ופוגעת בהערכה העצמית. לעיתים הורים משדרים קנאה באחרים או משווים את ילדם לילד אחר, מה שמביא להתפתחות רגש הקנאה. חשוב שתנסי להבין מהו מקור הקנאה של בנך בדרך של שיחה נעימה ולא ביקורתית. העצימי את ייחודו והישגיו בכל תחום, אל תאשימי אותו על כך שהוא מקנא באחרים ואל "תדביקי" לו סטיגמה של ילד קנאי. נסי שלא לבטל את רגשות הקנאה שהוא חש אלא לצמצם אותם ולעזור לו להרגיש טוב יותר, מיוחד ושלם עם עצמו. עלייך להעניק לו תשומת לב רבה ולהיעזר בו כמה שיותר כדי שיחוש משמעותי ובעל ערך, תחושה שתפחית באופן משמעותי את רגש הקנאה.


שאלה
בתיה שלום, במהלך השנה בתי בת ה 16 ביקשה מאתנו שוב ושוב לעשות נזם, אנו התנגדנו בכל תוקף. היא הדהימה והכעיסה אותנו כשחזרה מיום כייף בת"א כשבאפה נזם. תגובתנו הייתה קשה והעכירה את האווירה בבית. מה לעשות?

תשובה
ההתנהגות בגיל ההתבגרות היא תוצר של צורך בגיבוש זהות ייחודית ורצון לעצמאות ונפרדות מההורים. ההורים מצפים להתנהגות נורמטיבית בהתאם לציפיות ולמה שהם לימדו וחינכו את ילדם לאורך השנים. בתכם העמידה אתכם מול עובדה מוגמרת, נזם למרות התנגדותכם. במצב זה עליכם להזכיר לה שאתם עדיין מתנגדים לנזם מסיבות אלה ואחרות, רצוי שתהיינה מנומקות ורלוונטיות למציאות. למרות שדעתכם לא התקבלה והרגשתכם שבתכם זלזלה בכם, הראו לה שהיא חשובה לכם ולא תוותרו עליה. קרוב לודאי שהנזם הוא עניין זמני ואופנתי וגם אם בתכם עשתה שטות או טעות עליה לדעת שאהבתכם אליה מעל לכל. הורים למתבגרים צריכים להבין את המניע להתנהגויות הבלתי מקובלות בעיניהם ולהימנע מזלזול במה שחשוב למתבגרים, יש לבחון ולבדוק את הנושא ולהימנע משלילה אוטומטית של ההתנהגויות המלוות בסטיגמה חברתית או בדעות קדומות כמו: תספורות, צבע לשיער, פירסינג ועוד, כל עוד אין מדובר במשהו בלתי הפיך, המסכן את חיי המתבגר.


שאלה
בתיה שלום, במהלך שנות נישואינו בעלי בגד בי מספר פעמים. לאחר שהבטיח שמעשיו לא יחזרו נהגתי לסלוח לו. אני אוהבת אותו ולא רוצה לפרק את המשפחה. לאחרונה הוא אדיש אלי ומתעלם ממני, הוא טוען שאין לו קשר עם אף אחת. המצב די נמאס לי, מה לעשות?

תשובה
כל זוג בונה מעין הסכם שותפות, גם אם ההסכם אינו כתוב וחתום. את יצרת עם בעלך הסכם, בו אתם חיים יחד ומקיימים משפחה, ויחד עם זאת "מותר " לו לקיים קשרים מחוץ לחיי הזוגיות שלכם. במשך השנים העברת לבעלך מסר, שלמרות הבגידות, את תמיד סולחת גם אם זה מלווה בכעסים ובאיומים. חשוב שתבדקי עם עצמך, איך קרה הדבר שאת אפשרת לו להמשיך ולבגוד בך במשך השנים ושאת הסכמת לקשר מסוג כזה ומה קרה שפתאום ה"סידור" הזה לא מתאים לך. עלייך להחליט האם את מוכנה להמשיך ולחיות אתו בכל תנאי ולהקריב את עצמך למען המשפחה או להפר את ההסכם. בכל מקרה עליו לדעת מה בדיוק את רוצה ולהבהיר את עמדתך באופן שלא ישתמע לשתי פנים. עליכם לפנות לעזרה מקצועית לבניית קשר זוגי המושתת על אמון ונאמנות.


שאלה
בתיה שלום, אני רווקה בת 30 ודי נואשתי מחיפוש אחר בן זוג. זמן רב מופעל עלי לחץ מהסביבה וכיום נראה לי שמשהו "דפוק" אצלי וכבר לא רואים אותי אלא רק את היותי רווקה. לצערי השלמתי עם העובדה שאשאר רווקה עד סוף ימיי. בתיה, מה עלי לעשות?

תשובה
בחברה הישראלית לא קל להיות רווקה בסביבות גיל השלושים ומעלה. החברה מבקרת ומוצאת פגמים, ההורים בדרך כלל נכנסים ללחץ, חוששים, כועסים ומאשימים והרווקה סובלת מבדידות ומרגשות אשם. במקרה שלך, נראה כי ויתרת, לא בגלל שאת לא רוצה למצוא בן זוג אלא מתוך ייאוש מהסיכוי למצוא אותו. את כבר לא מנסה לעשות משהו עם המצב ולכן אינך מצליחה לעזור לעצמך ולהשיג את מה שבאמת מתאים לך. חשוב שלא תוותרי ולא תתני לסביבה לעורר בך התנגדות כלפי הזוגיות. עלייך לקבל עזרה מקצועית כדי שתוכלי להבין לעומק מה את מחפשת וכיצד להשיג זאת ובעיקר לברר מדוע אינך מוצאת זוגיות, האם את חוששת לתת אמון באדם אחר? האם קיים אצלך הפחד לפתח תלות? האם הקושי מקרי או אולי "גזירת גורל"? לעיתים הקושי בבחירת בן זוג נובע מהיחשפות למודל של זוגיות קשה. אני ממליצה לך לפנות לייעוץ מקצועי, במקביל חשוב שתרגישי בעלת ערך ותמצאי סיפוק והנאה בתחומים נוספים בחייך.


שאלה
בתיה שלום, בעלי ואני נשואים מזה מספר שנים ומעולם הוא לא הפתיע אותי במתנות, בפרחים או במחווה אחרת. בכל פעם שאני מעירה לו על כך, הוא אומר לי שאני יכולה לקנות בעצמי מה שאני רוצה. בתיה, מה את ממליצה לעשות כדי לגרום לו להפתיע אותי מידי פעם?

תשובה
בני אדם נולדו שונים זה מזה. ישנם יתרונות וחסרונות בכל סגנון של אישיות. את מתארת מצב מסוים הקשור לתשומת לב בקניית מתנות, זהו פרט אחד ממכלול של מערכת יחסים. בדקי מה מהות היחסים ביניכם, האם יש אהבה, חברות ופרגון הדדי, האם בעלך יודע לבטא את יחסו אלייך בדרכים אחרות. אם כן, אין צורך לעשות עניין מדפוס זה של התנהגות ואל לך לצפות שהוא יפתיע אותך. אם בעלך אינו מבטא יחס אוהב בשום צורה, אזי הבעיה היא בעיה עמוקה יותר בזוגיות ועניין המתנות הוא שולי וחסר חשיבות. נסי לראות את הצדדים הטובים באישיותו של בעלך ולהיזכר במה שגרם לך להימשך אליו ולרצות אותו. חשוב שתשתפי אותו בתחושותייך, לא בדרך ביקורתית.

שאלה
בתיה שלום, אני בת 28 ולפני מספר חודשים נפרדתי מחברי אתו יצאתי למעלה משנתיים. אני יודעת שהבחור לא התאים לי ולא היה רציני, קיוויתי שהוא ישתנה ולחצתי על מיסוד הקשר. אני מרגישה שאולי לחצתי "חזק" מידי ולכן הוא עזב אותי. אני שבורה ולא מפסיקה לחשוב עליו, מה המלצתך?

תשובה
כל פרידה הנה חוויה קשה המלווה בתהליכים המקבילים לתהליכי האבל. תגובתך הנה תגובה נורמלית וצפויה. קרוב לודאי שהתהליך לווה בהרבה בכי, כעס ואשמה. הרבה פרידות נובעות מכך שהתנהגויות ותכונות מסוימות אצל בן הזוג מתפרשים אצל השני כזמניים וכניתנים לשינוי, אך לא תמיד זה כך והאכזבה לא פעם הנה גדולה ומכאיבה. רצונך במיסוד הקשר הנו הדבר הטבעי ביותר. הוכחת לעצמך שאת בשלה לזוגיות ולחיי שיתוף, יתכן שהרווחת וניצלת מחיי נישואין לא מאושרים. ההתגברות על פרידה אינה מתרחשת בבת אחת. אני ממליצה לך לקחת אחריות על חייך ולארגן אותם מחדש. חשוב שתצאי ותפגשי אנשים ותתחילי לחשוב על קשר חדש, לאחר שהסקת מסקנות מהקשר הקודם ובדקת עם עצמך ממה נבע הצורך להישאר בקשר עם אותו חבר, גם כשהבנת שהוא לא בשבילך. חשוב שתרגישי בעלת ערך ותחזקי את הדימוי העצמי. זכרי, כי לא הכל אבוד וכל סיום הוא גם הזדמנות להתחלה חדשה.

שאלה
בתיה שלום, בני בן השלוש נושך ילדים בגן לעיתים קרובות. הגננת מעירה לו שוב ושוב ומנסה לברר מדוע זה קורה, בבית אנחנו מסבירים לו שזה כואב ואסור. מה לעשות והאם זוהי התנהגות נורמאלית בגיל זה? מה המלצתך?

תשובה
נשיכות סביב גיל שנתיים-שלוש אינן נדירות. התנהגות זו נובעת בדרך-כלל מהצורך לדבר ולתקשר עם הסביבה וחוסר היכולת לבטא את הצורך הזה בדרך אחרת. ישנן סיבות נוספות כמו מסר לא ברור שאסור לנשוך, למשל דרך ויתורים שההורים עושים כדי למנוע מהילד לנשוך או מסר לא ברור וחד משמעי שכך לא נוהגים. ישנם ילדים עם צורך אוראלי מולד להשתמש בפה בעוצמה חזקה. חשוב שתמשיכו להסביר לבנכם שהנשיכה כואבת מאוד ופוגעת. הראו לו, כי אפשר לנשוך דברים אחרים שלא פוגעים באחרים כמו לנשוך אוכל קשה או צעצוע גמיש. נסי לבדוק יחד עם הגננת מתי זה קורה, האם כשהוא מרגיש תסכול ורוצה משהו. למדו אותו להגיב אחרת, למשל, להיעזר בגננת או לנסות ולהסביר לילד האחר את רצונו. דרך משחק עם בובות אפשר להדגים ולהראות מה קורה כשנושכים.


שאלה
בתיה שלום, אני רווקה בת 26 ומקיימת קשר עם גבר נשוי, אב לשני ילדים, מזה שנה. האהבה בינינו מלאת ריגושים וסיפוקים ואין אנו יכולים להיפרד. ברור לי לגמרי שאני צריכה להפסיק את הקשר, אך אני לא יכולה. איך בכל זאת עושים זאת?

תשובה
קשר אמיתי ונכון בין בני זוג מגיע ממקום טוב של אמינות ונאמנות ולא ממקום של שקרים והסתרה. בגידה של גבר נשוי נובעת מחסכים ביחסים שלו עם אשתו, יחסים רגשיים ומיניים. קרוב לודאי, שבין היתר הוא מספר לך שהוא נשאר עם אשתו רק בגלל הילדים, אך לא בו אנו עוסקים אלא בך! נשים המנהלות רומן עם גבר נשוי הנן בדרך כלל נשים בעלות דימוי עצמי נמוך ולעיתים מתוסכלות מהחיים הפרטיים שלהן. בעזרת קשר מסוג זה הן יכולות לממש פנטזיה ובעיקר לברוח מבניית חיים נורמטיביים. בקשר שלך עם הגבר הנשוי את בורחת ומתרחקת מהפתרון האמיתי, את מנציחה את מצבך כאישה חלשה, מתוסכלת וכנראה תלותית. את עוזרת לו לשמר את נישואיו, כי בעזרתך יש לו ריגושים מצד אחד ואישה שדואגת ומחכה לו עם ילדיו, מצד שני. בעזרת ייעוץ מקצועי תלמדי לכבד ולאהוב את עצמך ולהגיע למימוש עצמי ונאמנות, ובעיקר ללמוד שמגיע לך יותר מאשר להיות במקום השני.




שאלה
בתיה שלום, בתי משרתת בצה"ל ונמצאת רחוק מהבית, היא בוכה לנו בפלאפון שקשה לה, אני מרגיש רע וחושב עליה כל הזמן. האם עלי לפנות ישירות למפקד שלה או לתת לה להסתדר לבד?

תשובה
השירות הצבאי מהווה תחנה ראשונה בה משתנים חוקי המשחק שהיו נהוגים עד כה, ברור שמרגע הגיוס הצבא מחליט ביחס למתגייס ולא ההורים. מצב בו הילד אינו מרוצה וקשה לו להסתדר גורם לתסכול רב בקרב ההורים, שמרגישים חסרי אונים. עלייך להיות מעורב במה שקורה לבתך, לברר אם נעשה לה עוול או אם יש בעיה בתנאי השירות שלה. עלייך להימנע מהתערבות, כמו פנייה ביקורתית בתחומים שאינם באחריותך ומניסיון לנהל את הצבא ולומר למפקד מה צריך לעשות ומה לא לעשות. בתך עלולה להרגיש מבוישת אם תתערב והיא עלולה לאבד מהחוסן הנפשי שלה ומיכולת ההתמודדות עם מצבי חיים בהם תיתקל בעתיד. עלייך להמשיך ולעודד אותה לפעול בצורה הגיונית ולעזור לה למצוא דרכי התמודדות. חשוב שתשמור את הפנייה הישירה למפקדה רק למצבי סיכון כמו התעללות, איום באובדנות או אם יופיעו סימני מצוקה בולטים.